המשקל שיש ליתן לדברי העובד לצורך בירור גובה מפלסי הרעש במקום העבודה 

על פי סעיף 118 לחוק הביטוח הלאומי ועדה רפואית היא שאמורה לקבוע אם הנכות לה טוען הנפגע נובעת מהפגיעה בעבודה ובאיזו מידה וככל שהתשובה לכך חיובית - גם את דרגת הנכות.

יוצא איפוא, כי לועדה הרפואית הסמכות הבלעדית לקבוע אם הנכות שטוען לה הנפגע נובעת מהפגיעה בעבודה וכן את שיעור הנכות. לשם כך, היא נעזרת לעיתים במסמכים רפואיים, בדיקות חיצוניות, בדיקה קלינית של הנפגע וביועצים רפואיים מומחים והיא אף רשאית לשאול את הנפגע שאלות לגבי פגימותיו ולגבי מצבו הרפואי והתפקודי - בפועל כך היא נוהגת לעשות.

חשוב לזכור, שככלל על הנפגע מוטל הנטל להוכיח כי התאונה/מחלת המקצוע ממנה הוא סובל נגרמה תוך כדי העבודה ועקב העבודה.

מקום בו עוסקים אנו בתביעתו של עובד הטוען כי הוא סובל מליקוי שמיעה שנגרם תוך כדי ועקב עבודתו , שאז נדרש תחילה להוכיח כי העבודה מתבצעת בחשיפה לרעש מזיק- כזה העולה על המותר על פי חוק. ולאחר כך, נדרש להוכיח קיומם של ירידה בשמיעה/טנטון תמידי המזכים בנכות על פי חוק.

כמובן, שזהוא השלב הראשון בו נדרש להכריע , שאחרת במידה ויוכח כי העובד לא חשוף לרעש מזיק במקום העבודה שאז תביעתו תידחה כבר מלכתחילה- ללא כל צורך להעמידו לבדיקת הועדה הרפואית. בפועל, בדיקת קיומו של רעש מזיק במקום העבודה נעשית על ידי מדידת מפלסי הרעש ע"י בודק מוסמך ומכשור לבדיקת מדדי רעש. לעיתים, בדיקה זו מבוצעת באופן תקופתי ע"י מקום העבודה עצמו כנדרש על פי חוק. ולעיתים, היא נעשית לדרישת המוסד לביטוח לאומי בסמוך להגשת תביעתו של העובד.

במקרה אחד שטופל על ידי משרדנו הוגש ערעור על החלטת ועדה רפואית לעררים אשר דחתה תביעת עובד הטוען לליקוי שמיעה וטנטון תמידי כתוצאה מחשיפה לרעש מזיק במקום עבודתו, כאשר הסתמכה על דבריו כי חלה ירידה בכמות העובדים במקום העבודה. לשיטת הועדה לעררים תחושת הטנטון של העובד שהופיע לאחר 14 בלי שמידת הרעש אליה הוא חשוף תתעצם אינה קשורה לרעש במקום העבודה.

על החלטת הועדה הוגש ערעור מטעם העובד לבית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב בתיק בל 2685/08 , במסגרתו נטען, בין היתר, כי קביעות הועדה על ירידה ברמת הרעש ובכמות העובדים עומד בניגוד לקביעות פקיד התביעות אשר מצא להכיר בליקוי ממנו סובל העובד כמחלת מקצוע, כבר מתחילתו.

ואכן, בית הדין קיבל את ערעור העובד בקובעו, כי העובד אינו עד מומחה או בודק מוסמך ואין לו כל יכולת להעריך את מפלס הרעש במקום עבודתו.

בית הדין הוסיף וקבע, כי גם אם ציין בפני הוועדה לעררים כי "... הרעש היום פחות... מאחר שהייתה ירידה בכמות המפעל ". וודאי שאין להסתמך על כך בכל הקשור לגובה מפלסי הרעש במקום העבודה.